יום שלישי, 3 במאי 2022

ריפוי מפסוריאזיס

 היי. 

אז עברו להן 10 שנים מאז הבלוג האחרון בו כתבתי על איך ריפאתי את הכאבים בידיים שהיו לי אחרי שקראתי את ספרו של ד"ר ג'ון סראנו ("the mind/body prescription") ועכשיו רציתי לכתוב על תהליך מדהים שעברתי בכמה חודשים האחרונים בדרכי למצוא מרפא למחלת הפסוריאזיס.

אובחנתי עם פסוריאזיס בסביבות גיל 18. זה התפרץ לי בזמן שהייתי בלימודים אקדמאים לפני הגיוס לצבא. אז בזמנו זה התחיל כנקודה לבנה במרפק אז לא ייחסתי לכך המון משמעות אך עם השנים הפסוריאזיס המשיך והתפשט בגוף לעוד איברים. 

היו תקופות שהייתה החמרה וראו זאת בצורה מובהקת על העור, בעיקר מאופיין בקשקשים לבנים ועור קשה מאוד או גירודים בלתי פוסקים.

עם השנים, ניסיתי לא מעט שיטות. ים המלח, משחות עם סטרואידים, טיפולי פוטותרפיה, חומרים טבעיים כגון כדורי אומגה 3, תמצית עלי זית, שמן מור ולבונה ואפילו דיקור סיני. בחלק מהטיפולים הללו אכן ראיתי שיפור אך הוא החזיק רק לכמה שבועות בודדים ובחלק לא היה שיפור כלל במצב. אם זאת בתוך תוכי תמיד ידעתי שהמחלה הזאת היא מחלה שפרצה בגלל מצב נפשי שהייתי בו ואם זה הגיע מהנפש אז למה שלא אוכל לרפא זאת בעזרת עבודה על הנפש. אבל גם כאן הגעתי למחסום מסויים שכן לא ידעתי בדיוק מאיפה להתחיל ועל מה בדיוק לעבוד. 

עם השנים, אחרי לא מעט ניסיונות וטיפולים קונבנציונאלים הגעתי למצב שבו כבר חייתי עם המחלה ולא התעסקתי ברצון המתמיד והבלתי פוסק לנסות להרפות ממנה. היו חודשים שחייתי עם זה בשלווה ועם זאת היו תקופות שזה ממש הפריע לתפקוד היומיומי שלי בייחוד שזה התפשט לכף היד. אז זה היה מטריד ביותר ונאלצתי למרוח חומרי סיכה על בסיס יומיומי. 

לפני מספר חודשים , בסביבות נובמבר 2021 אישתי נתקלה בפוסט בפייסבוק של בחורה בשם דנה שכתבה על כך שהפסוריאזיס היא מחלה שמתפרצת כמו אש בתוך גופנו ושאנחנו מלבים את האש הזאת במהלך חיינו על ידי דפוסי התנהגות שלילים ומחשבות שליליות ואם ברצוננו להגיע לריפוי עלינו קודם להבין את הגורם הראשוני להתפרצות וגם להבין מה הם אותם דפוסים אישיים שלנו שמלבים את האש בתוכנו. משהו בפוסט הזה תפס אותי ומאוד התחברתי אליו. חשוב לי לציין שבאותו פרק זמן בחיים שלי הייתי עסוק המון בקריאה ושמיעה של פודקאסטים והרצאות שדיברו על תודעה, נפש, NLP וכל מה שסביב ותרגלתי לא מעט מדיטציות אז לקרוא את הדברים האלה של דנה היה נשמע לי מאוד הגיוני ולכן זה התחבר לי.

כתבתי לדנה הודעה בפייסבוק ולמחרת כבר דיברנו וקבענו להיפגש. 

אני חייב לומר שלא באתי עם הרבה ציפיות בהתחלה ויש שיאמרו שהייתי ספקן לא קטן. ובאמת במפגשים הראשונים היו רגעים שאמרתי לעצמי שזה נראה לי קצת מוזר ולא כל כך הבנתי לאן זה הולך אבל אני זוכר שאחרי כל מפגש כזה בסופו הייתי יוצא עם הרגשה שמשהו בתודעה שלי נפתח ושאני מגלה עולם חדש שידעתי שהוא קיים אבל מעולם לא מצאתי את הדרך אליו. הטיפולים/מפגשים הוליכו אותי צעד אחרי צעד במסע של חיפוש על עצמי. בכל פעם התמקדנו בחלק מסוים בי ולאט לאט ניתחנו  וקילפנו אותו לפרטים. היו מצבים שממש בזמן הטיפול הרגשתי את התודעה נפתחת ובחלק מהמקרים זה קרה לי רק אחרי זה בתרגול בבית. אני לא נכנס לפירוט של מה בדיוק עשינו בכל מפגש שכזה אבל עיקר החשיבות מבחינתי היא בדרך שעברתי שהובילה אותי לראות את הדברים בצורה אחרת, לקבל אמונה חדשה וכמובן הכלים שקיבלתי שמלווים אותי לאורך הדרך גם בהמשך. 

חשוב לי לציין שבמהלך המפגשים עשיתי שינוי קטן מבחינת התזונה מה שבעיקר עבורי אמר שהפסקתי לשתות אלכוהול (נוכחתי לגלות שאלכוהול עבורי מחמיר את מצב העור משמעותית), הפסקתי לשתות חלב אבל לא הפסקתי לגמרי ממוצרי חלב, והורדתי בכמות הבשר אבל גם לא לחלוטין. כל זאת על מנת לעזור לגוף לרפא את עצמו במקביל לעבודה הנפשית/תודעתית. 

בנוסף, הנושא של פעילות גופנית הוא עם עניין שחשוב היה להתמיד בו במהלך הטיפול וזה אכן משהו שעזר לי גם בריפוי ללא ספק. למעשה המוטיבציה שלי לצאת ולעשות ריצה/אופניים/הליכה היו בשביל לתרום לריפוי הכללי של הגוף. ובלי קשר לפסוריאזיס, שמירה על פעילות גופנית סדירה היא מתכון מעולה לשמירה על נפש בריאה.

גם עניין המדיטציות תפס חלק משמעותי ביומיום שלי. אז אמנם עשיתי מדיטציות גם לפני שהתחלתי בטיפול אצל דנה אבל אין לי ספק שבתקופה של הטיפול התדירות בה תרגלתי מדיטציות התעצמה משמעותית.

הגעתי למצב שבחיים לא הייתי בו מבחינת הפסוריאזיס. כל הנגעים שהיו לי בעור למעשה נעלמו לחלוטין והעור כמעט וחזר למצבו המקורי לפני שפרצה המחלה. בתחושה הכללית אני מרגיש ממש טוב ובעיקר קיבלתי ביטחון ואמונה שכל הריפוי הוא אך ורק בידיים שלי ואין שום צורך בגורמים חיצוניים באשר הם. זה כוח אדיר!!! ההבנה הזאת היא מה שמדהימה בעיניי, זה כאילו קיבלתי כוחות על לרפא את עצמי.

תמונה עדכנית של המרפקים (04 במאי 2022): 


נספח

כמה תובנות ואמונות שלקחתי איתי להמשך הדרך:
  1. מה שצריך לקרות יקרה - זאת מנטרה שחוזרת על עצמה הרבה והיום אני מאמין בה בצורה מלאה. היקום בא לעזרתך ואתה צריך להאמין שמה שקורה לך הוא הדבר המדויק ביותר בשבילך בכל רגע נתון.
  2. פקיחת עיניים ליקום - למדתי למעשה לראות דברים בעולם שפעם היו חולפים מולי מבלי שאשים לב או אתן להם משמעות כלשהי והיום אני רואה אותם בבירור ומבין שזה הכל חלק מהצורה שבה היקום עובד. במובן מסוים אני צוחק שאני אומר שנהייתי בן אדם דתי. אבל זה כאילו אני ממש מאמין שהדברים קורים מסיבה ושום דבר זה לא סתם. חלק בעולם קוראים לזה אלוהים, הטבע, היקום או כל מיני מילים אחרות אבל לדעתי כולם מדברים על אותו דבר בסוף. 
  3. חוק המשיכה - זהו חוק ידוע בעולם של התודעה והנפש ובטח כל מי שקרא את הספר "הסוד" כבר מכיר אבל בכל זאת אני אישית למדתי להאמין בו בצורה משמעותית יותר במהלך הדרך.
  4. הילד הפנימי והאני העתידי - זאת למעשה עבודה עם התת מודע שלנו על ידי טכניקות של דמיון מודרך בעיקר. בשיטה זאת אנחנו יכולים לפנות לילד הפנימי שבנו ולעשות איתו עבודה (לסלוח לו, לאהוב אותו למשל) ומנגד יש את האני העתידי שאני מדמיין איך הוא נראה ואיך הוא מתנהג. העבודה הזאת על התת מודע היא חזקה ביותר ומאפשרת להגיע למחוזות מעניינים מאוד.
  5. עשית את הכי טוב שיכולת לעשות באותה נקודת זמן - זאת הבחנה שחזרה על עצמה בכמה מהמפגשים שלי. היא מאוד עזרה לי לקבל חלק מהסיטואציות בהן הייתי ובעיקר לסלוח לעצמי על מעשים שנעשו והתחרטתי עליהם. בעיקר להימנע מהלקאה עצמית.
  6. חידוד הערכים שלי - במהלך הדרך נושא הערכים שמובילים אותי חזר על עצמו. אחרי שחידדתי לעצמי מה הם אותם ערכים שמובילים אותי היה לי קל יותר להבין איך אני מתנהג ומדוע אני בוחר בחירות מסוימות ועל ידי זה גם הבנתי מה הגורמים למצבים לא נעימים שהיו למעשה התוצר של התנגשויות בין ערכים שלי עם אחרים.
  7. האמת שלי - למדתי לגלות מהי האמת שלי ולדעת לעמוד על הערך הזה שלא תמיד קיבל מקום ראוי בחיים שלי. 
  8. הכרת תודה - זהו רגש חזק מאוד שמרפא ועוזר בצורה חיובית להלך רוח בו אנחנו נמצאים. אני הרגשתי שתרגול של הכרת תודה על בסיס קבוע תרם רבות לתחושה כללית טובה.
עד כאן התיעוד שלי. אני אמשיך לעדכן את הפוסט במידה ויהיו לי תובנות חדשות...

אני רוצה להודות לדנה בוהארון על התהליך הנהדר הזה שעברתי. בזכותה אני נמצא היום במקום הרבה יותר טוב ונכון עבורי. אני מאמין שכל מי שבא עם כוונה מלאה, יכול בהדרכתה של דנה להגיע לריפוי מלא מהמחלה ולפקוח את עיניו.

באהבה,
עומר גזית
מאי 2022

יום שישי, 3 באוגוסט 2012

ריפוי כאבים כרוניים בשורש כף היד


איך ריפאתי את הכאבים בשורש כף היד
היי, שמי עומר ואני בן 28. לפני יותר משנתיים (ליתר דיוק, ינואר 2010) התחלתי לחוש בכאב בשורש כף יד ימין בזמן שעבדתי עם העכבר של המחשב. באותו זמן שירתתי ביחידת מחשבים בחיל הים ומן המתבקש עבדתי שעות רבות מול מחשב. לא נתתי יותר מדי דגש לכאבים והמשכתי לעבוד כרגיל. כעבור מספר ימים הכאב המשיך ולא הרפה ממני. החלטתי ללכת לראות רופא ומכאן למעשה החלה דרכי הארוכה והאין סופית למציאת פתרון למצבי. וכאן גם התחילה הבעיה שלי.
רופא היחידה נתן לי משחה נגד דלקת למרוח באזור הכואב. מרחתי את המשחה במשך שבועיים, אך ללא הקלה משמעותית. אחרי זה עברתי לכדורים נגד דלקת, גם אותם לקחתי במשך 10 ימים אך לא נראה שיפור במצב.
חזרתי לרופא שהפנה אותי הפעם לאורטופד כף יד. האורטופד בחן את שורש כף היד שלי ולאחר שלא ראה נפיחות או אדמומיות מסויימת הוא פשט שלח אותי חזרה לביתי בתואנה שרק צריך מנוחה.
אבל מנוחה לא עזרה לי ושוב חזרתי לרופא שהפעם נתן לי סד אורטופדי שהייתי אמור לשים אותי מסביב ליד ולעבוד איתו. עשיתי זאת אבל לא הייתה הקלה בכלל. אחר כך הוא אמר לי לישון עם הסד בלילה ועשיתי את זה במשך שבועיים אך לא היה שיפור בכלל.
ההפנייה הבאה שלי הייתה לפיזיותרפיה. הייתי בפיזיותרפיה במשך חודש וחצי שבמהלך 6 פגישות הזרימו לי חשמל לשריר של האמה ועשו לי דיקור באזור. באותו זמן הייתה הקלה מסויימת בכאבים, אבל כעבור יומיים חזרו הכאבים.
חזרתי שוב לרופא היחידה ואחרי שהבין שהעניין כבר נמשך יותר מדי זמן החליט לתת לי הפנייה לצילום אולטראסאונד. אחרי שהצילום לא הניב שום תשובה, הוא שלח אותי לעשות CT. את התוצאות של ה-CT לקחתי לאורטופד, שלא ראה שום דבר יוצא דופן.
נשלחתי גם לראומטולוג מחשש לדלקת פרקים. כיוון שאני גם חולה בפסוריאזיס, היה חשש לדלקת פרקים (מסתבר שזו תופעה ידועה בקרב חולי פסוריאזיס). הראומטולוג שלל את הדלקת כיוון שהכאבים היו רק בזמן עבודה עם עכבר וגם לא היו ממצאים מיוחדים בצילומים.
ככל שעברו והתקדמו להם הימים ואיתם גם השבועות ניסיתי עוד ועוד דרכים. התחלתי במקביל לעבוד עם יד שמאל, עד שגם בה התחילו לי כאבים כמו ביד ימין. הלכתי שוב לאורטופד, שהפנה אותי הפעם לריפוי בעיסוק. שם לא כל כך ידעו מה לעשות איתי אז הפנו אותי לריפוי בעיסוק ברמב"ם, שם מתעסקים קצת יותר בארגונומיה. לא חידשו לי שם יותר מדי והכאבים נשארו כפי שהיו. נשארתי עובד עצות ולא ראיתי שום פתרון באופק.
ביולי 2011 השתחררתי מהצבא ויצאתי לחופשה ארוכה מאוד. קיוויתי שהמנוחה הזאת תעשה רק טוב לידיים שלי ובסוף התקופה אוכל לחזור לעבוד על מחשב בלי שום בעיות. הייתי בחו"ל חודשיים ואחרי שחזרתי עשיתי את שביל ישראל במשך חודשיים נוספים. במהלך כל התקופה הזאת לא חשתי שום כאבים, אבל מצד שני גם לא עבדתי יותר מדי מול מחשב.
אחרי שסיימתי את שביל ישראל בתקופה שבה הייתי בבית וחיפשתי עבודה הכאבים חזרו. כאילו מעולם לא הייתה לי מנוחה. ואז שוב התחלתי את כל התהליך מחדש. אז חשבתי שאם אני אלך לאורטופד מומחה, אולי הוא יגלה מה יש לי.
3 מפגשים עם רופא מומחה בתל אביב הסתיימו בערימה של צילומים שלא הניבה פרי (רנטגן, מיפוי עצמות, MRI). למומחה לא היה מה להגיד לי מלבד: "באת אליי עם כאבים ותצא ממני עם כאבים", אבל הוא לפחות הודה בכשלון ושלח אותי לרפואה משלימה.
הגעתי למרפאת רפואה משלימה ושם הרופאה שקיבלה אותי אמרה לי אחרי 5 דקות שיחה שהבעיה שלי היא בכלל לא בשורש כף היד אלא בשריר של האמה. היא לחצה לי על כמה נקודות בשריר ואכן הרגשתי שם כאבים. זהו! אמרתי לעצמי – סוף סוף מישהו נותן לי דיאגנוזה לבעיה. נגמר הסבל!!! מכל האורטופדים שראיתי אף אחד לא טרח לחשוב שאולי הבעיה היא לא בשורש כף היד, שאולי הכאבים פשוט מוקרנים ממקור אחר בגוף.
התחלתי סדרה של טיפולים. חלק מהטיפולים כללו דיקור יפני וחלק רפלקסולוגיה ואפילו פעם אחת כירופרקטיקה (שהספיקה לי בדיוק לפעם אחת בגלל הכאבים שהיו לי אחרי הטיפול).
לתקופה מסויימת הייתה לי הקלה בכאבים והאמנתי שבסיום הטיפולים אני אהיה חופשי מכאבים. אבל חשבתי לא נכון. מהר מאוד הכאבים נמשכו. אבל המשכתי להאמין שהכאבים הם לא בשורש כף יד אלא ממקור אחר בגוף.  ביקשתי מהרופא הפנייה לצילום צווארי וזאת בעקבות המלצה מהרפלקסולוגית שלי, שטענה שיש לי איזו שהיא בעיה בצוואר. ואכן בצילום נמצא כי יש לי ספינה ביפידה קלה, שזה פגם מולד, שלא אמור כל כך להפריע לי, אמר לי האורטופד. שאלתי אותו האם זה יכול להסביר את הכאבים בידיים והוא שלל זאת במקום. היה לי גם כאב בשכמה השמאלית מדי פעם ועל כך הוא אמר שזה גם לא קשור אבל הפנה אותי לפיזיותרפיה בכל מקרה. במקביל קניתי עכבר ארגונומי ומנח יד מתכוונן. זאת לאחר המלצה שקיבלתי בריפוי בעיסוק על מוצרים ארגונומים ועל ישיבה נכונה מול מחשב.
הגעתי לפיזיותרפיה ושם התחילו לעבוד איתי בטיפול בגלי קול לשריר האמה ובנוסף טיפול בחשמל גם לצוואר. הפיזותרפיסטית שראתה את הממצא של הספינה ביפידה בצילום לקחה זאת בכובד ראש רב יותר מהאורטפד שבדק אותי והחליטה לעבוד גם על השרירים בצוואר. הטיפולים הקלו מעט, אך עדיין ללא שיפור משמעותי. בתקופה הזאת כבר התחלתי לעבוד בעבודה חדשה שדרשה ממני לעבוד שעות רבות מול מחשב. עדיין לא ויתרתי. הכאבים אמנם נמשכו, אך לאורך כל השנתיים האחרונות האמנתי שאמצא פתרון לבעיה, שאני לא היחיד בעולם שסובל מכאבים כאלו בעבודה מול מחשב.
ואז זה קרה.
נתקלתי בבלוג באינטרנט של מתכנת בשם אהרון מארה"ב, שתיאר את אותו סיפור כמו שתיארתי לכם עכשיו. אותם סימפטומים בדיוק. גם לו התחילו כאבים ביד ימין בזמן שעבד עם המחשב וגם הוא כעבור זמן מסויים התחיל לעבוד עם יד שמאל והכאבים לא עברו. וגם הוא עבר אורטופדים ופיזיותרפיסטים וצילומים בלי סוף וגם הוציא המון כסף על מוצרים ארגונומיים ובסוף חבר שלו המליץ לקרוא איזה ספר.
בבלוג שלו הוא מתאר איך שבועיים מרגע שסיים לקרוא את הספר נפסקו הכאבים. מרגע שאני סיימתי לקרוא את הבלוג שלו, הזמנתי באינטרנט את הספר. כעבור שבוע וחצי הגיע הספר. סיימתי לקרוא אותו בשלושה ימים. ויומיים אחרי נעלמו הכאבים כאילו לא היו מעולם. פשוט ככה! נכון שזה נשמע בלתי אמין. גם אני לא האמנתי. לא האמנתי בקלות שבה הכאבים נעלמו. מבחינתי הספר הזה שינה לי את החיים ואת כל התפיסה שלי בטיפול בבעיות רפואיות.
אה, כמעט שכחתי. אתם בטח רוצים לדעת מה השם של הספר. אז הספר באנגלית נקרא “the mindbody prescription” וזה לינק לקנייה שלו. אבל דרך אגב גיליתי שיש תרגום שלו בעברית שיצא לפני שנה ונקרא "ריפוי הכאב הכרוני".
הלינק לספר בעברית:  http://www.focus.co.il/pl_product~239-563~2~0.htm
לדעתי הספר באנגלית הוא טוב יותר אבל הרבה מאוד מן המושגים הרפואיים לא היו ברורים לי וקיבלתי תרגום שלהם בספר במהדורה העברית. לכל מי שקרא את הסיפור שלי ומצא נקודות משותפות אני ממליץ בחום רב לקרוא את הספר. לי זה עזר המון אני בטוח שלרבים אחרים זה יעזור גם כן.
תודה רבה,
עומר.